מחקרים 02.05.2016

סטטינים, תרופות אנטיגליקמיות והכבד השומני

תוצאות מחקר חתך מלמדות כי טיפול בסטטינים מפחית באופן מובהק את הסיכון ל NASH ומאט, על פניו, את התקדמות הלייפת הכבדית בקרב חולי סכרת. מנגד, אינסולין ומטפורמין מעלים הסיכון

סכרת סוג 2 היא אחד הגורמים המוכרים לסטאטוזיס של הכבד שלא על רקע אלכוהולי (non-alcoholic fatty liver disease (NAFLD. חוקרים מאיטליה וצרפת ערכו מחקר חתך על מנת לבדוק האם טיפול תרופתי בסכרת וסטטינים משפיעים על מהלך ההתמרה השומנית של הכבד וקשורים לסיכון מוגבר להחמרה דלקתית של המחלה - סטאטוהפטיטיס (NASH), שחמת או לייפת (פיברוזיס) משמעותית. תוצאות המחקר פורסמו לאחרונה בכתב העת BMJ Open Gastroenterology.

במחקר חתך נכללו 346 חולי סכרת סוג 2 עם NAFLD מוכח היסטולוגית. 84% מהחולים קיבלו טיפול תרופתי נגד סכרת ו 45% נטלו סטטינים. NASH התגלה בקרב 57% מהחולים ולייפת משמעותית בקרב 48%. חולים שטופלו בסטטינים היו מבוגרים יותר ועם איזון גליקמי תת מיטבי לעומת חולים שלא קיבלו סטטינים, זאת על אף שכיחות גבוהה יותר של טיפול תרופתי אנטיגליקמי בקבוצה זו. עם זאת, שיעור ההמצאות של NASH לא הושפע מנטילת סטטינים (57% מול 56%, P=0.868) וכך גם שיעור ההמצאות של לייפת כבד משמעותית (48% מול 48%, P=0.943)י. NASH היה שכיח יותר בקרב חולים שטופלו במטפורמין או אינסולין (60% לעומת 47% (בקרב חולים שטופלו/לא טופלו במטפורמין), P=0.026;י68% מול 53% (בקרב מטופלים באינסולין) P=0.017). לייפת משמעותית הייתה שכיחה יותר בקרב חולים שטופלו בסולפנילאוריאה (57% לעומת 44%, P=0.030). ניתוח רב משתני לימד כי טיפול בסטטינים נקשר באופן עצמאי ומובהק להפחתה בהמצאות NASH (יחס סיכויים 0.57, P=0.055) ולהפחתה בהמצאות הלייפת הכבדית המתקדמת (יחס סיכויים 0.47, P=0.011). נוסף על כך, החוקרים זיהו קשר ישר ומובהק בין טיפול באינסולין ל NASH (יחס סיכויים 2.24, P=0.025) ובין סולפנילאוריאה ללייפת משמעותית (יחס סיכויים 2.04, P=0.022).

החוקרים מסכמים כי טיפול בסטטינים מפחית באופן מובהק את הסיכון לדלקת הכבד השומני שלא על רקע אלכוהולי (NASH) ומאט, על פניו, את התקדמות הלייפת הכבדית. מנגד, אינסולין ומטפורמין מחמירים את דלקת הכבד ותרופות מקבוצת הסולפנילאוריאה מחמירות לייפת. מדובר בתוצאות שכבר עלו במספר מחקרים, אולם גם עבודה זו מוגבלת מאוד מתודולוגית.

מקור:

BMJ Open Gastro 2016; 3:e000075 doi:10.1136/bmjgast-2015-000075
Statins, antidiabetic medications and liver histology in patients with diabetes with non-alcoholic fatty liver disease
Fabio Nascimbeni12, Judith Aron-Wisnewsky3, Raluca Pais2

ערך: ד"ר צבי שליטנר

נושאים קשורים:  מחקרים,  כבד שומני,  NASH,  דלקת כבד שומני שלא על רקע אלכוהולי,  סטטינים,  מטפורמין,  אינסולין,  סוכרת סוג 2
מאמרים נוספים שיעניינו אותך
תגובות
 
האחריות הבלעדית לתוכנן של תגובות שיפורסמו על ידי משתמשי האתר, תחול על המפרסם ועליו בלבד. על המגיבים להימנע מלכלול בתגובות תוכן פוגעני או כל תוכן אחר, שיש בו משום פגיעה או הפרת זכויות של גורם כלשהו
03.05.2016, 23:16

כשמנסים בטעות לשוות למחקר רטרוספקטיבי תכונות של מחקר מבוקר רנדומינציה מקבלים מסקנות לא מבוססות. המסקנה כביכול כי טיפול בסטטינים מפחית דלקת כבד שומני (NASH) אמינה ממש כמו לומר שטיפול בתרופות אנטיגליקמיות מעלה סיכון לסוכרת לא מאוזנת ולגיל מבוגר ...

אנונימי/ת
25.05.2016, 10:45

רבים מחולי הסוכרת נוטלים הן סטטינים והן מטפורמין, עם או בלי אינסולין. מה קורה איתם? מצד אחד, סטטינים מורידים שיעור כבד שומני. מצד שני, מטפורמין מעלה את שכיחותו...