במחקר רטרוספקטיבי שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Annals of Surgical Oncology, החוקרים ביקשו להעריך האם טיפול בקרינה טרום ניתוחית, עם או בלי טיפול נוסף בקרינה במהלך הניתוח, משפיע על השכיחות של סיבוכים לאחר ניתוח בחולים עם סרקומה רטרופריטונאלית, RPS. מחקר זו הונע ממחלוקת מתמשכת בנוגע לתפקיד של טיפול בקרינה בהחמרה פוטנציאלית של סיבוכים לאחר ניתוח בחולים אלה.
עוד בעניין דומה
החוקרים איתרו 99 מטופלים שעברו ניתוח מרפא לסרקומה רטרופריטונאלית ראשונית עם היסטולוגיה מגוונת לאחר טיפול בקרינה לפני ניתוח בין השנים 2003 ו-2021. מטופלים אלה קיבלו מינון קרינה חציוני לפני ניתוח של 57.4 גרי, ו-17 מהם קיבלו גם מינון חציוני של קרינה במהלך הניתוח של 10 גרי. ניתוחי רגרסיה לוגיסטית חד משתנית ורב משתנית בוצעו כדי לזהות גורמים הקשורים לתחלואה ותמותה לאחר ניתוח.
מתוצאות המחקר עולה כי המספר החציוני של איברים שנכרתו היה 2. סיבוכים בתוך 30 יום מהניתוח התרחשו ב-47% מהמטופלים, כאשר סיבוכים חמורים (Clavien-Dindo grades ≥IIIa) השפיעו על 20% מהמטופלים. שיעור התמותה לאחר 90 יום היה 2%.
יש לציין כי כריתת כלי דם נלווית זוהתה כמנבא מובהק לסיבוכים חמורים לאחר הניתוח, עם יחס סיכויים של 8.76 (p=0.0069). למרות עלייה במינוני הקרינה החציוניים לפני הניתוח לאורך השנים, שיעורי התחלואה החמורים לאחר הניתוח ירדו מ-26.3% בשנים 2003-2012 ל-16.1% בשנים 2013-2021.
החוקרים סיכמו כי מתן טיפול בקרינה לפני ניתוח (± במהלך הניתוח) בחולים עם סרקומה רטרופריטונאלית לא הגביר את הסיבוכים לאחר הניתוח בהשוואה לניתוח בלבד. התקדמות בטכניקות כירורגיות והקרנות סייעו להפחית את שיעורי הסיבוכים לאורך זמן, למרות השימוש במינונים גבוהים יותר של קרינה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות