במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת The Journal of Rheumatology, מטרת החוקרים היתה להעריך את הסיכון ואת הגורמים המגינים מפני זיהומים חמורים בחולי זאבת אדמנתית מערכתית (SLE) תוך 180 יום לאחר טיפול עם ריטוקסימאב.
עוד בעניין דומה
לצורך כך, החוקרים ערכו אנליזה על חולי SLE שטופלו עם ריטוקסימאב ואספו את המאפיינים הקליניים, הפרופילים המעבדתיים, התרופות ושיעור ההיארעות (incidence rate) של החולים.
זיהומים חמורים הוגדרו כמחלה זיהומית הדורשת אשפוז, והחוקרים השתמשו במודלים פרופורציונליים של קוקס ובאנליזת קפלן-מאייר עבור הערכת גורמי הסיכון לזיהומים חמורים.
אנליזת החוקרים כללה 174 חולי SLE שטופלו עם ריטוקסימאב. שיעור ההיארעות הכולל של זיהומים חמורים היה 51/100 שנות מטופל. הזיהומים החמורים השכיחים ביותר היו דלקת ריאות (30.4/100 שנות מטופל) ולאחר מכן זיהומים ברקמות הרכות, זיהומים תוך-בטניים ודלקת ריאות על רקע Pneumocystis jiroveci (כולם 6.1/100 שנות מטופל).
במהלך תקופת המעקב, אשר ארכה 180 יום, 12 חולים נפטרו (שיעור תמותה גולמי: 14.6/100 שנות מטופל). מחלת כליות כרונית (CKD), אשר הוגדרה כסינון גלומרולרי משוער <60 מיליליטר/דקה/1.73 מטר רבוע (יחס הסיכונים 2.88, רווח בר-סמך של 95% 1.3-6.38) וטיפול ברקע עם סטרואידים במינון שווה ערך לפרדניזולון של ≥15 מיליגרם ליום (יחס הסיכונים, 3.5, רווח בר-סמך של 95%, 1.57-7.78) נמצאו כגורמי סיכון לזיהומים חמורים בקרב כלל חולי ה-SLE.
אנליזת קפלן-מאייר איששה את הסיכון לזיהומים חמורים בחולי SLE עם CKD וטיפול ברקע עם מינון שווה ערך לפרדניזולון של ≥15 מיליגרם ליום (log-rank p = 0.001 ו- 0.019, בהתאמה).
עוד עולה מתוצאות החוקרים כי טיפול עם הידרוקסיכלורוקווין הפחית את הסיכון לזיהומים חמורים בחולי SLE (יחס הסיכונים, 0.35, רווח בר-סמך של 95%, 0.15–0.82; log-rank p = 0.003).
לסיכום, ממצאי החוקרים מצביעים על כך שזיהומים חמורים נפוצים בחולי SLE אשר טופלו עם ריטוקסימאב, כאשר חולים הסובלים מ- CKD ומטופלים עם סטרואידים במינון גבוה נדרשו לתשומת לב מיוחדת בנושא. עוד הדגימו החוקרים כי טיפול עם הידרוקסיכלורוקווין עשוי להפחית את הסיכון לזיהומים חמורים בחולי SLE שטופלו עם ריטוקסימאב.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות