החסרונות העיקריים של שחזור שד מיידי אלופלסטי/ אוטולוגי (immediate breast reconstruction – IBR) הם השכיחות הגבוהה של סיבוכים בתר-ניתוחיים ועיכובים בקבלת טיפול אדג'ובנטי. במסגרת מחקר אשר ממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Breast Journal ביקשו החוקרים לזהות גורמי סיכון להישנות מקומית ואזורית לאחר כריתת שד ו-IBR.

מחקר זה בוצע במתכונת של מחקר עוקבה רטרוספקטיבי. המחקר נערך במהלך שש שנים (בין ינואר 2013 למאי 2019) וכלל חולות סרטן שד אשר טופלו בכריתת שד בלבד (Mastectomy Only – MO) או כריתת שד ו-IBR (Mastectomy and IBR – MIBR).

התוצאים העיקריים של מחקר זה כללו עיכוב במתן כימותרפיה אדג'ובנטית, סיבוכים בתר-ניתוחיים והישנות מקומית ואזורית. לבסוף ובעזרת רגרסיית Cox לשרידות העריכו החוקרים את הסיכון להישנות מקומית ואזורית ואת הזמן עד לקבלת טיפול משלים.

המחקר הנוכחי כלל 1,832 חולות, מתוכן 720 נכללו בניתוח הנתונים הסופי (38%). קבוצת ה-MO כללה 443 (62%) חולות וקבוצת ה-MIBR כללה 277 (38%) חולות (140 [51%] עם השתלה בניתוח יחיד [MIBRi1], 96 [35%] עם מרחיב רקמה והשתלה בניתוח נוסף [MIBRi2] ו-41 [15%] עם שתל אוטולוגי [MIFBRf]).

תוצאות המחקר הדגימו כי בקרב קבוצת ה-MIBR היו יותר עיכובים בקבלת טיפול משלים, וזאת בהשוואה לקבוצת ה-MO (113 [70%] חודשים לעומת 72 [80%] חודשים, p = 0.022). ניתוח קפלן-מאייר הדגים כי בהשוואה לקבוצת ה-MO, לקבוצת ה-MIBRi2 היתה שרידות ללא מחלה (disease-free survival – DFS) קצרה יותר באופן משמעותי (MIRBi2 עם 39.2 [15.6] חודשים, זאת לעומת MO עם 41.7 [19.6] חודשים, log-rank p-value = 0.01).

רגרסיית Cox הצביעה על כך ש-MIBRi2 היה קשור בסיכון גבוה פי 3.26 להישנות מקומית/ אזורית בהשוואה לקבוצת MO (יחס סיכונים: 3.26, רווח בר-סמך 95%: 1.56-9.24).

מתוצאות המחקר עולה כי MIBRi2 קשור באופן מובהק לסיכון מוגבר להישנות מקומית/אזורית, וזאת בהשוואה ל-MO. עיכובים וסיבוכים בתר- ניתוחיים לא זוהו כגורמי סיכון מובהקים להישנות מקומית.

מקור:

Grigor, EJM, Stein, MJ, Arnaout, A, et al. The effect of immediate breast reconstruction on adjuvant therapy delay, locoregional recurrence, and disease-free survival. Breast J. 2021; 27: 857– 862. https://doi.org/10.1111/tbj.14290

הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה